וְעוֹרוֹת לְבוּבִין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
וְחֶרֶס אַדְרִייָנִי. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר. הָא דְתַנֵּי. חֶרֶס אַדְרִייָנִי אָסוּר וְאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָייָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָייָה. רִבִּי יִרְמְיָה בָעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. אָהֵן בֶּגֶד דְּתַנִּינָן הָכָא מָהוּ. 13a וְאִקְפִּיד לְקוּבְלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. אֲפִילוּ לְמָאן דָּמַר תַּמָּן מוּתָּר וָכָא אָסוּר. תַּמָּן אֵין אִיסּוּרוֹ נִיכָּר. בְּרַם הָכָא אִיסּוּרוֹ נִיכָּר. וּמַהוּ לִסְמוֹךְ בּוֹ אֶת הַמִּיטָּה. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר. מוּתָּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
והלכה כר''מ. דסתים לן תנא במתני' כוותיה דאיהו הוא דסבירא ליה דאסיר בהנאה כהא דתני בברייתא בתוספתא פ''ה:
אהן בגד דתנינן הכא מהו. בערלה קאי ובפ''ג שם גרסי' לה אמתני' בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק ואיפכא איתא שם להסוגיא דמעיקרא גרסינן להפלוגתא דלקמן בחרס אדרייני הא דקאמר ומהו לסמוך בו את המטה שזהו רוצה בקיומו של דבר איסור על ידי דבר אחר שבשביל החרס רוצה הוא בקיומו של יין נסך ופליגי בה רבי לעזר ורבי יוחנן ובעי השתא אהן בגד שצבעו בקליפי ערלה מהו לסמוך בו כרעי המטה ואי פליגי בו כדרך שחולקין בחרס אדרייני:
ואיקפד לקיבליה. ר' זעירא נגד ר' ירמיה על שרצה לדמות בגד לחרס אדרייני דאפי' מ''ד תמן מותר שאין איסורו ניכר שהרי היין נבלע בחרס אבל הכא בבגד שצבעו בקליפי ערלה שאיסורו ניכר אסור לדברי הכל:
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. קוֹרְעָהּ עַד שֶׁהִיא בַחַיִּים וּמוֹצִיא לִבָּהּ לָעֲבוֹדָה זָרָה. כֵּיצַד הוּא יוֹדֵעַ. רִבִּי הוּנָא אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרְעָהּ עַד שֶׁהִיא בַחַיִּים הוּא נִסְלָל וְנֶעֱגָל. לְאַחַר שְׁחִיטָה הוּא נִמְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְתִשְׁמַע מִינָּהּ. שָׁחַט בָּהּ סֵימָן אֶחָד. אַף עַל גַּו דְּתֵימַר. אֵין דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים נֶאֱסָר. וָכָא נֶאֱסָר.
Pnei Moshe (non traduit)
ואת שמע מינה. מדקתני דעשה בה מעשה לע''ז אסרה:
שחט בה סימן אחד. לע''ז אסרה דאע''ג דאת אמר אין דבר שיש בו רוח חיים נאסר משום ע''ז והכא דעשה בה מעשה נאסר:
כיצד הוא יודע. אם מחיים נעשה הנקב ולע''ז הוא או לא:
הוא נסלל. נכוץ שפתו ונשאר נעגל ואם לאחר שחיטה הוא נמשך:
וּבָשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה מוּתָּר. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. שֶׁרִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. מַחֲשֶׁבֶת נָכְרִי לַעֲבוֹדָה זָרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
להוציא מדברי ר' אליעזר. דאמר בפ''ב דחולין סתם מחשבת נכרי לע''ז והכא קתני בשר של שחיטת נכרי מותר בהנאה דלא כר''א:
וְהַיּוֹצֵא אָסוּר. רִבִּי אַבִּינָּא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה. בְּשֶׁהִכְנִיסוֹ לִפְנִים מִן הַקִּנְקֶלִּין. אֲבָל אִם לֹא הִכְנִיסוֹ לִפְנִים מִן הַקִּינְקֶלִּין אַף הַיּוֹצֵא מוּתָּר. בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִינְקֶלִּין. אֲבָל בָּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין לָהּ קִינְקֶלִּין כָּל הַבַּיִת יִדּוֹן לְשֵׁם קִינְקֶלִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
בע''ז שיש לה קנקלין. הוא דאמרו דוקא שהכניס הבשר לפנים אבל באין לה חדר פנימי מיוחד לזה כל הבית נחשב כקנקילון ואסור:
לפנים מן הקנקלין. חדר הפנימי שעושין בו תקרובות לע''ז:
הַהוֹלְכִים בַּתַּרְפּוּת. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תוֹרִיבֹס. מוֹלִיכִין עֲבוֹדָה זָרָה גְדוֹלָה אֶצֶל עֲבוֹדָה זָרָה קְטַנָּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי תַּרְפּוּת. מָּאן דְּאָמַר תַּרְפּוּת. תְּרָפִים. וּמָאן דָּמַר תַּרְבּוּת. תוֹרִיבוֹס.
Pnei Moshe (non traduit)
מ''ד תרפות. כדגרסי' במתני' מלשון תרפים הוא ומ''ד תרבוס מלשון תורי בס:
תוריבס. גריס במתני' תרבוס במקום תרפות וכדמפרש ואזיל שהוא מלשון תוריבס שמוליכין ע''ז גדולה אצל ע''ז קטנה ומעמידין הגדולה על הקטנה תוריבס הר על בסיס:
וְהַבָּאִין מוּתָּרִין. רִבִּי אַבִּינָּא בְּשֵׁם רַב יִרְמְיָה. בְּשֶׁאֵין חֲזִירָתָן כַּהֲלִיכָתָן. אֲבָל אִם הָֽיְתָה חֲזִירָתָן כַּהֲלִיכָתָן אַף הַבָּאִין אֲסוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
בשאין חזירתן כהליכתן. שאין נראין ודומין כמו שהיו מהליכתן שהלכו חבורות חבורות ועכשיו חוזרין ביחידות אבל אם אם היתה חזירתן כמו שהן בהליכתן קשורין חבורות חבורות זו בזו אף הבאין אסורין דנראין כדעתן לחזור:
הלכה: נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶם כול'. נוֹדוֹת הַגּוֹיִם גְּרוּדוֹת הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרוֹת. זְפוּתוֹת הֲרֵי אֵילּוּ אֲסוּרוֹת. גּוֹי עוֹבְדָן וְדוֹבְבָן וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו כּוֹנֵס לְתוֹכָן יַיִן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא נִיסֵּךְ הוּא. אָמַר רִבִּי בָּא. אֵינוֹ מָצוּי לְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי דָּבַר מָאוּס. מֵעַתָּה אֲפִילוּ אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא הֶחֱלִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
מעתה אפי' אין ישראל עומד ע''ג. לישרי ומשני מפני שאני אומר שמא החליף ואין אלו שזיפתן מחדש ודילמא בתר הכי נתן לתוכן יין וניסך:
אינו מצוי לנסך ע''ג דבר מאוס. באותו יין שזורקין לשם בשעה שזופתין אין דרכן לנסך שזה הולך לאיבוד ודבר מאוס הוא:
וחש לומר שמא ניסך הוא. ומאי מהני שהישראל עומד ע''ג ניחוש שבשעה שזופתן ומשים לתוכן מעט יין מנסך הוא:
נכרי עובדן ודבבן. שמתיך לתוכן הזפת וישראל עומד על גביו מותר לתת לתוכן יין ואינו חושש:
זפותות. אע''פ שחדשות הן וכן הוא בהדיא שם חדשיס זפותים אסורין מפני שדרכן לתת לתוכן יין בעוד שהזפת חם ליטול טעם של הזפת:
גמ' נודות הנכרים גרודות. שאין בהן זפת והן חדשות הרי אלו מותרות להשים בהן יין ותוספתא היא בפ''ה:
משנה: נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶם וְיֵין יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אין איסורן איסור הנאה. והלכה כחכמים ודינייהו הכי הוא אם חדשים הן מותר לתת לתוכו יין מיד ואם הכניס בהן הנכרי יין לקיום והיינו לשלשה ימים צריכין עירוי ג' ימים מעת לעת שממלא אותן מים ולאחר כל מעת לעת מערה המים ומשים מים אחרים תחתיהם ואח''כ מותר להשים יין בתוכן ואם יישנו י''ב חדש שלא היה בהן יין של נכרים מותר אח''כ מיד בלי עירוי:
וקנקנים. של חרס:
מתני' נודות. של עור:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. קַנְקַנֵּי גוֹיִם מְמַלְּאָן מַיִם ג' יָמִים מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אַסִּי מַקְשֵׁי וְעָֽבְדִין כֵּן. רִבִּי יוֹסֵי מִמַּלְחַייָא אֲעֵיל עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. הָא לְשֶׁעָבַר. אָמַר לֵיהּ. שָׁרֵי. הָא לְכַתְּחִילָּה. אָמַר לֵיהּ. אָסִיר. רִבִּי יִרְמְיָה אֲזַל לְגוֹבְלָנָה. הוֹרֵי בְאִילֵּין פִּתְרַייָא רַבְרְבַייָא. מְמַלֵּא אוֹתָן ג' יָמִים מֵעֵת לָעֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
ועבדין כן. בתמיה וכי נסמוך על זה שממלאן ג' ימים מעת לעת:
הא לשעבר. שאל לו אם בדיעבד נתן לתוכן יין אחר מילוי ג' ימים והתירו:
הא לכתחילה. אם נסמוך ע''ז לכתחילה וא''ל אסור:
פיתרייא רברבייא. כוסות גדולים. במ''ר פ' אחרי מות פיילי פיטירון. כוס בלשון רומי פיטירא:
קַנְקַנִּין שֶׁאֵינָן זְפוּתוֹת. רִבִּי אַסִּי אָמַר. אֲסוּרוֹת. רִבִּי אִמִּי אָמַר מוּתָּרוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אַסִּי מַקְשֵׁי. כִּי נָן אָֽמְרִין אָהֵן כּוּזָה לֹא בָלַע. רִבִּי בָּא אָמַר. רַב שֵׁשֶׁת שְׁאִיל. מָאן אֲנָן אָֽמְרִין הָאֵין דָהוֹן שֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם לֹא בָלַע.
Pnei Moshe (non traduit)
מותרות. דס''ל דבלא זפת לא בלעי:
כי אנן אמרין. וכי אנחנו אומרין האי כוזא של חרס שאינו זפות לא בלע הא חזינן דבלע וכן שאיל ר' בא וכי אנחנו אומרין אהן עביט של מי רגלים לא בלע אלא ודאי אם הכניס לתוכן יין לקיום בלע:
רִבִּי יוֹחָנָן נְפַק לַפַּנְטִי דִּרִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְעַכּוֹ. אֲתוֹן שְׁאָלוּן לֵיהּ. קַנְקַנִּים בַּמֶּה הִיא טַהֲרָתָן. אָמַר. מִזּוֹ לִימַּדְתִּי עֲלֵיהֶם. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁכָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכוֹ צִיר אוֹ מוּרִייֵס יִשְׂרָאֵל כּוֹנְס לְתוֹכָן יַיִן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיסָן לָאוֹר לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּשָׁעָה שֶׁמַּשְׁחִיל אֶת זִיפְתָּן לֹא כָּל שֶׁכֵּן. קַייָמִין אִינּוּן. אִין קָמִין קָמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
לפגטי. גן ופרדס אילנות מלשון התאינה חנטה פגיה:
מזו לימדתי עליהם. תקנה מה אם בשעה וכו' ולא סיים הש''ס למילתיה ופליגי בה במה הוא דסיים דר' יסא בשם ר' יוחנן קאמר הכי קאמר דמה ציר או מורייס מועיל להכשירן בשעה שמכניסן לאור לא כל שכן וכלומר שאין להם תקנה אחרת אלא להכניסן לאור ור' חייה בשם ר' יוחנן קאמר דהכי הוא דסיים בשעה שמשחיל וכו' דסבירא ליה כר' עקיבא לעיל דמהני מה שקולף הזפת מעליהן ועדיפא מיניה דאפי' משחיל בעלמא על ידי האור מהני:
קיימין אינון. בתמיה למאן דאמר מכניסן לאור וכי קיימין הן הא פקעי ומשני דאין ה''נ קאמר מכניסן לאור וכו' ואם נתקיימו נתקיימו:
כָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכָן מַיִם יִשְׂרָאֵל כּוֹנֵס לְתוֹכָן מַיִם וְחוֹזֵר וְכוֹנֵס לְתוֹכוֹ יַיִן וְאֵינוֹ חוּשֵׁשׁ. כָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכוֹ צִיר אוֹ מוּרִייֵס יִשְׂרָאֵל כּוֹנֵס לְתוֹכָן יַיִן. כָּנַס הַגּוֹי לְתוֹכָן יַיִן יִשְׂרָאֵל כּוֹנֵס לְתוֹכָן צִיר אוֹ מוּרִייֵס וְחוֹזֵר וְכוֹנֵס לְתוֹכָן יַיִן וְאֵינוֹ חוּשֵׁשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
ציר או מורייס. מבטלין הטעם של היין לפיכך נותן הישראל ציר או מורייס לתוכן וחוזר וכונס לתוכן יין שלו:
אָמַר רִבִּי בָּא. כְּשֶׁהָלַךְ רִבִּי עֲקִיבָה לְזִיפּוֹרִין אֲתוֹן שְׁאָלוּן לֵיהּ. קַנְקַנִּים שֶׁלְּגוֹיִם בַּמֶּה הִיא טַהֲרָתָן. אָמַר. מִזּוֹ לִימַּדְתִּי עֲלֵיהֶם. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָן זְפוּתוֹת אַתָּ מַר מוּתָּרִין. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן זְפוּתוֹת אֶלָּא שֶׁנִּתְקַלְּפָה זִיפָתָן לֹא כָּל שֶׁכֶּן. וּכְשֶׁבָּאתִי אֶצֶל חֲבֵרַיי אָֽמְרוּ לִי. עַל יְדֵי זֶפֶת הֵן בּוֹלְעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מזו לימדתי עליהם. שיש תקנה לטהרן בקילוף הזפת מהן דמה בשעה שאינן זפופות את אמר מותרין כשהן חדשות א''כ בשעה שהן זפופות ונתקלפה הזפת מעליהן לכ''ש שנתיר שהרי אין החשש אלא משום הזפת שדרכן לתת לתוכו יין בשעה שזופתין:
וכשבאתי אצל חבירי אמרו. אין ראיה מכאן דאע''פ שלא אסרו אלא זפותות מכל מקום כשהן זפותין הקנקנים חוזרין ובולעין מן היין שהשים לתוכן ולא מהני אח''כ קליפת הזפת:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם רַבָּנִן. יַיִן שֶׁאָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה וּכְנָסוֹ לְתוֹךְ קַנְקַנִּים נַעֲשׂוּ הַקַּנְקַנִּים כְּיַיִן. פִּינָּהוּ וְכָנַס לְתוֹכוֹ יַיִן אַחֵר נַעֲשֶׂה יַיִן כְּקַנְקַנִּים. פִּינָּהוּ וְכָנַס לְתוֹכוֹ יַיִן אַחֵר הַיַּיִין אָסוּר וְהַקַּנְקַנִּים מוּתָּרִין. וְלָמָּה אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּמוּתָּר בַהֲנָאָה. בְּגִין דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אָסוּר בִּשְׁתִייָה וּבַהֲנָייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בגין דר''מ אמר אסור בשתיה ובהנייה. כלומר הואיל ור''מ מחמיר בקנקנים של נכרים ואוסר אפי' בהנאה א''כ דיינו שנתיר בשתיה ולא רצו חכמים להקל כל כך באיסור חמור דיין נסך:
ולמה אסור בשתיה ומותר בהנאה. אקנקנים פריך וכי מפני מה נאסרו הקנקנים אחר שהכניס לתוכן היין הראשון שהרי לא היה יין נסך ממש א''נ אסתם קנקנים של נכרים פריך מפני מה אסרו חכמים היין שמכניס לתוכן בשתיה ולא התירו אלא בהנאה:
פינהו. חזר ופינהו גם ליין השני וכנס לתוכן יין אחר היין הוא אסור שהוא היין השלישי והקנקנים מותרים אח''כ להכנס בהם יין אחר שהרי כשמערה היין הזה כבר היה בהן עירוי משלשה פעמים מיין:
נכנסו לתוך קנקנים. אם הכניס לתוכן יין שאסור בשתיה ומותר בהנאה כגון יין של ישראל שנגע בו הנכרי ולא שכשך וכיוצא בזה נעשו הקנקנים כיין שאם עירה היין ונתן לתוכן יין אחר ג''כ אסור בשתיה ומותר בהנאה כדקאמר פינהו וכו':
קַנְקַנֵּי גוֹיִם 13b חֲדָשׁוֹת מוֹתָּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן זְפוֹתוֹת. יְשָׁנוֹת אֲסוּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן זְפוֹתוֹת. הָכָא אַתְּ אָמַר זְפוּתוֹת מוּתָּרוֹת. וְהָכָא אַתְּ אָמַר זְפוּתוֹת אֲסוּרוֹת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אֲנִי עָמַדְתִּי עַל זִפְתָּן שֶׁל קַנְקַנִּים וְאֵין נוֹתְנִין לְתוֹכָן חוֹמֶץ בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹפְתִין אוֹתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אני עמדתי. חקרתי אחר זה ונתברר לי הדבר שאין דרכן לתת לתוכן חומץ של יין בשעה שזופתין אבל בנודות נותנין יין או חומץ של יין:
הכא את אמר וכו'. מאי שנא דבנודות זפותות אסורין ובקנקנים מותרין:
חדשות. שלא הכניס בהן יין לקיום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source